הגלישה מול האינטרנט מעסיקה רבים מאיתנו שעות רבות ועל הדרך אתה נתקל באתרים רבים שאמורים להיות רספונסיביים והם אכן כאלה, רק עם בעיה אחת קטנה: גם במחשב וגם בסמארטפון הם מציגים באגים שונים ומשונים. לא הרבה ולא בכל מצב, אולי 1-2 לדף אבל זה עדיין פוגם בחוויה. ואני לא מדבר כאן על אתרים של איזה חברה שבן דוד של המנהל אחרי שעות הבית ספר בונה להם משהו על תבניות חינם שהוא מצא בגוגל, אני מדבר כאן על חברות גדולות, בנקים, תקשורת סלולרית.

מקובל היום לחשוב שאתר רספונסיבי שמתאים גם למחשב וגם לסמארטפון וטאבלט זה הפתרון למי שרוצה לתפוס את המשתמשים משני קצוות הרשת. אבל אני ארשה לעצמי לשים בספק את ההחלטיות שבהכרזה זאת.

אז למה זה קורה?
החלק המורכב ביותר בהקמת אתר רספונסיבי זה ההתמודדות עם רזולוציות שונות (רוצים שנרחיב על התחום, תכתבו לנו:) ויתירה מזאת עם מצב התצוגה: לאורך או לרוחב…
ומעבר לכך, יש מגוון דפדפנים, כל אחד מציג מה שבא לו ואיך שבא לו. בעולם הזה לא ברור איך יכול בכלל אתר כלשהו לתפקד!
מעצבי הדפים הפכו בשנים האחרונות ליצירתיים ביותר, וקמו פלטפורמות עיצוב שונות להתגבר על כל המכשולים האלו, אבל עדיין יש כאן תחושה של פשרה, כי אחרי הכל מי רוצה לשבת (ונא לא לשכוח - לשלם!) על העיצוב של האתר זמן לא מוגבל. הפשרה הזאת באה לידי ביטוי בדיוק בפינות האלו.
אם נפריד את העיצוב של האתר לשני חלקים, הכל נהיה הרבה יותר וורוד. אז נכון שצריך לתחזק עיצובית שני אתרים, אבל ההתאמה של כל אתר לכל פלטפורמה היא קלה הרבה יותר: אם אתה פונה למובייל אז אתה לא צריך לעוות את כל העיצוב של הדסקטופ בשביל זה וכן להיפך.
אז זה מה שאני ממליץ? לא בטוח, ובאמת שכל מקרה לגופו. אבל, לא צריך למחוק את זה מרשימת האופציות, כפי שהכריז איש UI אחד בכנס מקצועי.
לסיכום, אתר ריספונסיבי שמנסה באופן גורף לכסות את כל סוגי הפלטפורמות, יש בו יתרון וחסרון, וימים יגידו מה באמת היה יותר נכון תכנונית בשלבי ההחלטה הראשוני. תעשו את מה שנוח לכם ותתחשבו בדעות שרצות באינטרנט כאל עצה אך לא כאל קביעה אבסולוטית.